אחרי המגה באזז, החלטנו גם אנחנו לקפוץ לחג הגליץ’ ביץ’ (ככה ההפקה בחרה לקרוא לו, לא מסיבה ולא פסטיבל, פשוט חג!) לחוות את הפלא המדובר. מסיבת הגליץ’ המפורסמת נערכת זאת שנה שלישית והפעם במתכונת חג של 3 ימים שנמשך מיום חמישי עד שבת בערב.

קצת ויקפדיה לפני, גליץ’ (באנגלית: Glitch) הוא ז’אנר במוזיקה אלקטרונית ניסיונית (אסקפרימנטלית) אשר התפתח בשלהי שנות ה-90. הסגנון המוזיקלי של הגליץ’ מאופיין באווירה מהורהרת, איטית ובצלילים שהם תוצרי לוואי ווקאליים של תפקוד לקוי של אלקטרוניקה ספרתית ומכשירים חשמליים, כאלו הנגרמים למשל מבאגים, קריסת מערכות, רעשי חומרה, שגיאות מערכת, “קפיצות” בניגון דיסקים ודיסטורשן דיגיטלי, וגם ממכשירים חשמליים כמו מכשירי פקס ומודמים.

אז לא, האירוע לא מאופיין באווירה מהורהרת והוא לא תוצר לוואי אבל הוא כן מצליח להביא משהו ייחודי ויוצא מן הכלל בעולם ההפקות של המוזיקה האלקטרונית עם הנטיה לפסיכדליה בפרט.

החוף הכי פראי באזור, חוף הבונים. ההכוונה היתה פשוטה מאוד וכבר בהגעה לחוף ולפי כמות הרכבים היה ברור כבדולח שמשהו מעניין מאוד קורה פה.

לאחר מרחק הליכה לא קצר לחוף הסתבר שהמרחק למיקום של הגליץ’ ארוך בכמה דקות נוספות (כמה בלשון המעטה) אבל זה לא הפריע כי הדרך הייתה מלאה באנשים יפים אוהלים צבעוניים מוזיקה טובה וצחוק שנשמע מכל עבר, החוף נקי להפליא ואת זה חשוב לציין היות שמדובר באירוע של 3 ימים, המארגנים ציינו בכל פוסט שלהם שחשובה להם השמירה על ניקיון ומודעות לסביבה וכך באמת היה לכל אורכו.

בגליץ’ כמעט ולא הייתה תפאורה, היו המון אוהלים, מחצלות, פינות ישיבה ואלפי אנשים שהתפזרו לאורך החוף כולו והיוו תפאורה מדהימה לחוף המדהים ביופיו. החומר האנושי שהתאסף באירוע הזה ללא ספק עשה את ההבדל הלא כל כך דק ביצירת ההרמוניה המושלמת לחוויה שונה ומדהימה.

בחמישי התחילו את הקרנבל בג’אם עם כלי נגינה שהחוגגים התבקשו להביא עמם, כל אחד את מה שיש לו. בנוסף, הם הוקרנו סרטים משני תודעה ומצגי אש שונים בקיצור חגיגה לעיניים.ביום שישי ב8 בבוקר עד 23.00 בלילה הקונספט המוזיקלי העיקרי היה גליץ’ (מסתבר שיש לה המוני מעריצים והרבה אומנים שעוסקים ויוצרים אותה בארץ). מה ששונה באירוע הזה משאר הפסטיבלים והמסיבות בארץ שפה ב – 23:00 בלילה כבר לא התנגנה המוזיקה למה ? מסתבר שבחוף זה חיים צבי ים הנמצאים בתקופת ההטלה שלהם ולמארגנים היה חשוב לשמור על השקט של צבי הים (שגם ככה נמצאים בסכנת הכחדה) ולוותר על הרעש העצום בשעות הלילה. במקום זה היו מופעים שונים מייצגים וסדנאות . החיבור בין האדם לטבע ואחד לשני זה העניין האמיתי ופה זה הוכח ובגדול.

האווירה, מישהו אמר לי בשלב כלשהו באירוע במילה אחת “גואה”. צעירים זקנים ילדים נשים שחיים 3 ימים בהרמוניה מופלאה בוויב מופלא התגובות לא מפסיקות “גן עדן”, “מסיבת חוף באוסטרליה”. היה אחד שכתב וזה מדיוק ביותר לדעתי – “רגליים יחפות על החול, קרנבל מסביב”.

התכנסות פראית על חוף אחד לכמה לילות של שמחה בין הכוכבים המאירים לחול הרך, בין הים לדיונות, קמה לה מושבת הגליץ’ ביץ’ והתעוררה לחיים. תערובת מדוייקת של שמש, ים, באסים, חיוכים, אוהלים, ריקודים, מדורות ואינספור חווית שנרקמות להוויה אחת מרשימה.

תוצאה, אירוע חינמי שמבוסס על אהבת הים, החוף, איכות הסביבה, המוזיקה והאחד את השניה. שאפו למארגנים, שאפו לקהל ושאפו לאמא אדמה שהעניקה לנו את הטבע הנפלא שאיפשר לחוות את כור היתוך האהבה הזה.

נסכם כמה מילים יפות של אחד מחבריי ההפקה :

“קחו את מה שלמדתם בגליצ’ ביץ’ ותיישמו בחייכם האישיים – כי שינוי גדול מתחיל בי ובך הקטנים. חייכו במקום לעקם פנים, נשקו במקום לסטור וחבקו זרים ברחוב שנראים מדוכדכים, אולי עד הגליצ’ ביץ’ הבא התודעה תהיה בשלב הבא. מקווים שהפקתם לקחים חשובים על החיים, היקום וכל מה שמסביב – ואל תשכחו לקחת אתכם מגבת. תודה לכולכם – אנחנו היינו אנחנו, אתם הייתם אתם וכולנו יצרנו ביחד ענק של אהבה למשך 3 ימים שלמים! עד שנה הבאה, ביצ’ס”.

[metaslider id=11885]